יום שבת, 10 באוגוסט 2013

גבעת הדמעות: שבוע 2

כששואלים אם "אתה עושה רק משקולות או גם ריצות" אני תמיד חלוק בדיעות לגבי מה התשובה הנכונה, ובסוף אני מחליט שאני "עושה גם ריצות", כי זין למי יש כוח להכנס ולהסביר שספרינטים זה לא בדיוק ריצות, ושהיל ספרינטס זה לא בדיוק אירובי. בשבוע שעבר דניאל 'ווסטסייד' התפגר אחרי שישיה, היום אני יכול לומר שהוא שרד שמיניה, הישג יפה לכל הדיעות לבן אדם במשקל 102 קילו. אליי ולאדון ווסטסייד הצטרפו גם  עידו 'גב-פלדה', ובאיחור צפוי שני הליצנים יורי 'ביגפוט' ובלבה.
לא קל לצאת מהבית כשכל הגוף מפורק מהאימון של אתמול, בטח שלא בשביל לעשות ספרינטים בשיא החום של אוגוסט על איזו גבעה מזויינת שרק רוצה לראות אותך מתעלף, אבל יש בזה משהו מאתגר. חוצמזה, היום היתה הפעם הראשונה מאז הקיץ שעבר שעידו ואני נמצאים על הגבעה ביחד, היה מרגש ללא ספק. לצורך האירוע, עידו החליט שזה זמן טוב שיתפס לו שריר ושהוא יעשה את הספרינטים שלו עם כאבים. כשהכרזתי שאני עושה 8 יכולתי לראות כמה הוא שמח. הוא עלה את השמיני ואמרתי לו שאני עושה אחד לקירור. הוא ישר ידע מה זה אומר (אולי כי התחלתי לצחוק) וכשעליתי את הספרינט הבא, דאגתי לומר לו שיהיה כתוב בבלוג "אחד יותר מעידו". איזו טעות...
במקום לעשות 8 ספרינטים, הלכנו ראש בראש לסביבות ה12 ספרינטים, כשעידו פשוט לא מוותר ומשווה כל פעם, רק כדי שלא יהיה כתוב. ויתרתי לו בסוף, כבוד על המאמץ.

אני לא יודע אם זה טוב או רע כל הקטע המפגר הזה שלנו של לעשות אחד יותר ממה שהשני עשה, אבל אני כן יודע שחזרנו ובגדול. הגבעה בידינו!

טיפ #5:

כדי לתת למישהו בראש, כל מה שצריך לעשות זה לשים 2.5 על המוט יותר ממנו. "2.5 יותר ממך".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה