פלג גוף תחתון
סקוואט 130 5*3
דדליפט
100x3
120x3
140x3
160x3
180x3
150x10
פרונט סקוואט
70x2x8
הערות:
הגעתי לאימון אחרי 4 שעות שינה לא רצופות בערך (לא נרדמתי עד 6 בבוקר), אבל הכל היה קל. ב180 יש לי מהירות טובה, אני מתכנן לבדוק קרוב למקסימום בעוד 3 שבועות. העשיריה עם 150 היתה בדיחה, מזל שחשבתי על 10 כי עוד הייתי עלול להמשיך ל15. לפרונט סקוואט כבר לא היה לי כוח. חוצמזה, מחר צריך לחזור לגבעה - fuck my life.
***לא ציינתי עדיין, כרגע אני עובד ללא חגורה בהכל, אולי בספטמבר אני אשים חגורה לבדוק מה המצב. הסקוואטים בכוונה עדיין קלילים, עדיף לווסת עצימות בין תרגילים מאשר להתאבד על הכל ולהשרף מוקדם.
מחשבות מהשבוע האחרון
אנחנו נוטים לקבל הכל כמובן מאילו, עד שלוקחים לנו. בשבוע האחרון ראיתי את זה קורה לשני חברים שלי, אחד אחרי השני. זה כואב לראות חבר שמאבד מישהו או מישהי, וזה יותר כואב כשאתה לא יכול לעזור להם. הגעתי למסקנה שלא הצער מכאיב, אלא חוסר אונים. במשך זמנים קשים האימונים ניקו לי את הראש, וגרמו לי לעבור אותם ולהמשיך הלאה. שני החברים האלו הלכו להתאמן, ושניהם נתנו שיאים אישיים ענקיים (אחד מהם משך 30 קילו מעל השיא שלו בדדליפט, כשבתכנון היה 80!!!!! קילו פחות מהמשקל שהוא משך באותו אימון). אני יכול לומר בפה מלא שהם אומנם לא מאושרים כרגע, אבל קל להם יותר להתמודד עם האובדן. תהיו גאים במי שאתם, ואם גם לכם האימונים עזרו או יעזרו לעבור יום מחורבן, חודש מחורבן או חצי שנה מחורבנת, אני אשמח לשמוע. אם קרה לכם משהו דומה, אל תתביישו להגיב.
שיהיה אחלה סופש לכולנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה